סילקן טייגר

סילקן טייגר

ה-"סילקן טייגר" (Silken Tiger) הנו בראש ובראשונה דימוי, מטאפורה, ומכאן, אין ולא היה ארגון או קבוצה המזהה עצמה כ- סילקן טייגר;

אנו אנשים, גברים ונשים בוגרים אשר חברו יחד לחקירה וחיים בהם מתקיימת מידת שיתוף דינאמית, אשר משתמשים בדימוי "סילקן טייגר" כמראה מקום להשקפת עולם, דרך חיים וחזון משותפים.

"להכיר דבר מה לעומקו משמעו לחיות חיים שלמים" - בהעדר האפשרות לפרוס חיים שלמים ככתובם, בחרנו לנסות ולספר מעט על עצמנו ולהטיל אור על רוח-הדברים החיה בינינו.

איפה הכל התחיל? ולמה?

מלכתחילה היינו אנשים שהצמא לדעת הוביל אותם לקרוא, ללמוד ולהתנסות בתוך חיינו ולבסוף ליצור כור היתוך אינטראקטיבי בו חתירה לידע, חקירה משותפת, סקרנות אינטלקטואלית ורגשית, פליאה ודיון מתמיד מהווים ציר מוחשי באורחות חיינו. בזאת אנו כולנו תלמידיו של סוקראטס, שהעמיד את החקירה הפילוסופית כערך ראשוני בחייו של אדם.

לאורך שנות הכרותנו וכחלק מהתהליך המתמשך של התנסות באורחות חיים שונים, חלקו אחדים מאיתנו לתקופות מסויימות צורות חיים שיתופיות שונות, מבלי לדבוק באף תצורה ספציפית כאמת מידה "נכונה" או "טובה" לכל.

כל אחד מאיתנו רואה עצמו בראש וראשונה כאדם, אינדיוידואל שעצמאותו קודמת להיותו חלק בחזון משותף ופתוח להשפעה. לראייתנו כל חזון המכבד את עצמו טוב לו שיתגלם קודם לכל ביכולתו של אדם לבחור את בחירות חייו מתוך חרות ולגבות את בחירותיו מתוך יושרה, כבוד עצמי וכבוד לזולת. זאת תוך התבוננות עצמית מתמדת שאינה תולה את יהבה על האחר, בין אם אידאי או פרסונלי.

חזון ותפיסת חיים

ג'ון דון, איש הרנסנס, טבע את הביטוי: "אף אדם אינו אי". בבסיס אמירה זו עומדת התפיסה כי חיי אנוש מעצם טבעם נוגעים ומשפיעים זה על זה. בעידן בו אנו חיים מקבלת אמירה זו משנה תוקף ואנו עדים לשינוי עצום בעולם בו מהירות התקשורת והנגישות למידע מאיצים תהליכי שינוי גלובליים, חוצי גבולות. בעשורים האחרונים מפנה האנושות את מבטה אל שלל אופקים אפשריים חדשים המבקשים לפרוץ גבולות שהיוו בעבר חסמים שאין עליהם עורר, כגון גזע, דת, לאום, מיגדר, גיל ומוצא חברתי.

יותר מכך, גבולות חשיבתיים הולכים ומתמוססים תוך שאפשרויות כמו הארכת חיים, ננו-טכנולוגיה, הנדסה גנטית, אינטליגנציה מלאכותית ועוד, מסתמנים כעתיד בר מימוש עבור האנושות. במקביל, עולה מאז שנות ה-90 למאה הקודמת גל חדש של חקירה רוחנית (ה- New Age) שהוא, בשונה מן העבר, פתוח לכל ואינו נחלתם של ממסדים או מתבדלים למיניהם. מיסוס גבולות זה וניסיונות מרתקים להגדיר מחדש את מערכת יחסי הגומלין בין האינדיוידואל לסביבתו האנושית וסביבתו בכלל, ניתן למצוא אצל הוגים מודרניים רבים: החל מזרם הגשטאלט, דרך עבודתם של Humberto Maturana , Gregory Bateson, Pierre Teilhard de Chardin ואחרים.

ברוח התקופה הזו שבמידה רבה מעצבת אותנו כבני אדם, אבל גם מאפשרת לנו לקחת חלק פעיל בעיצוב דמותנו אנו, תקופה בה כמעט ואין שוליים ודלתות החשיבה פתוחות ליצירת כיווני עתיד חדשים, אנו יוצאים מתוך אמונה בסיסית כי האדם הוא בר יכולת ללא גבולות. יתרה מזו, אנו סבורים כי שאלת "מהות טבע האדם" הנה שאלה פתוחה לדיון ובשום מקרה אינה בסיס להצדקת תופעות אנושיות או תרבותיות מכל סוג שהוא.

לראייתנו, המין האנושי קרוב יותר מתמיד למעבר ממצב קיומי הישרדותי, מצב שבו תחרות על משאבים מוגבלים עיצבה את טבעו ותפיסת עולמו של היחיד כמו גם של ציויליזיות שלמות, למצב קיומי חדש של שפע, שבו אינסטינקטים טריטוריאליים ותחרותיים, אלימות, פחד וצרות אופקים יפנו את מקומם למציאות בה חופש מחשבה ורגש, בגרות ושפיות הם הבסיס לחיים (גם אם פתרונם של מצבי קיום בסיסיים אינו נחלת הכלל עדיין). חיים בהם יופי, אהבה, כבוד הדדי, ותקשורת רוויית אינטליגנציה יהוו את מירקם הקיום האנושי הבסיסי. במובן הזה אנו נאיביים מבחירה.

תפיסת העולם העתידית שאנו שואפים לממש נשענת על "כתפי ענקים" – פילוסופים, הוגים ומורים מכל הזרמים שעיצבו לאורך ההיסטוריה את עמוד השידרה של תפיסת האדם את עצמו ופרצו את גבולות מציאותו מתוך דבקות ומסירות. בה בעת מכירה תפיסה זו בכורח האחריות האישית המלאה של כל אדם לקבלת ההכרעות שיוצרות את מציאות חייו, ברוח תורתו של Jean Paul Sartre.

החזון שאנו מקדמים הינו מעל הכל, מעשה אינדיוידואלי ובה בעת פתוח לדיון ובו הזמנה מתמדת לאינטראקציה בכל הקשר. חזון שיכול למנף ולאפשר לאדם הפרטי לעצב את מציאותו המיידית ואת מירקם הקשרים וההקשרים בחייו, מתוך חרות ותוך הצבת אמות מידה של איכות ורלוונטיות התואמות את בחירותיו.

אנו בוחרים לתת בחיינו מקום לדיון אוניברסלי מלהיב וחדשני ששותפים לו הוגים, חוקרים ומפתחי טכנולוגיות כמו גם אנשי רוח מן המסורות העתיקות והעכשוויות, בו דמות האדם העתידי הוא זירה חיה ונושמת; בו אנו עצמנו גם חומר וגם יוצר. כל זאת מתוך תקוה לתרום בחיינו תרומה רלוונטית לעיצוב העתיד האנושי.

איך זה קורה?

ההכרה באפשרות להרחיב דעת ולממש חזון ותפיסת חיים תחילתה (וסופה) בהכרה שבין אדם לעצמו והמשכה בפילוס נתיב של בחירות אישיות.
בגישתנו אל מסע המימוש האישי אנו יוצאים מנקודת המוצא של ריבוי שאלות (ולאו דווקא תשובות) ככלי מרחיב דעת. אנו מנסים ליישם בחיינו הבנות ותובנות, כאשר ברקע הדברים מצויים הן ממצאים מעולמות חקר המיינד והתודעה, הן מעולמות חיי הרוח, העיסוק בחשיבה ביקורתית, באמנות ובמידה שווה לפחות, מניסיון החיים הפרטי שלנו.

המורשת האנושית על דורותיה והשגיה משמשת לנו גם שדה לדיון וחקירה ברוח האקדמיה של יוון העתיקה, גם שדה השראה ברוח הרנסאנס, וגם מקפצה אל הלא נודע. אנו שותפים פעילים במהפכה הקונספטואלית העכשוית, בכל הקשור לחזיתות המדע והטכנולוגיה והשפעתם על עיצוב האדם והחברה העתידית בתחומים כגון האינטליגנציה המלאכותית (AI),טרנסהומניזם, סינגולריטי (Singularity), ביו-אתיקה (Bioethics) ועוד. זאת תוך דיון בשאלות מורכבות כגון קוד מוסרי (Ethics and human enhancement), שרטוט גבולות חדשים במבנים החשיבתיים והאתיקה התואמים את השינויים הראדיקאלים המתרגשים עלינו. כל זאת על בסיס תפיסת יסוד הומנית רחבה הרואה בחרות האדם וכבודו ערך עליון.

אנו אנשים שיש להם עניין לחיות חיים מענינים ומעודכנים, שתודעתם ובסיס תפיסתם אינם מוצרים מוגמרים, שיחסי הרעות והתמיכה ההדדית ביניהם מהווים "בית גידול אקולוגי" למסע אל ומעבר לקווי המיתאר המסורתיים המגדירים את היות האדם באשר הוא.

עם זאת שתפיסת עולמנו היא פרוגרסיבית ועתידנית, איננו דוגלים בהתנתקות או התנכרות לקיים, למה שהביא אותנו עד הלום. אנו רוחשים כבוד לאופן בו בוחרים בני אדם לחיות את חייהם ולבטא את השקפת עולמם תוך שמירה על כבוד הזולת וחירותו. בתוך כך אנו מכבדים את מירקם החברה בתוכה אנו חיים כפי שהיא מוצאת את ביטוייה במיגוון תצורות, בהן זוגיות ומשפחה על שלל תצורותיה המתפתחות, לאום, חברה ומדינה. אנו אזרחים שומרי חוק לכל דבר ועניין ותומכים באושיות הדמוקרטיה ואיכות השילטון. עם זאת אנו קשובים לאפשרות שבעתיד יחליפו מודלים אחרים את אלו אליהם מורגלת החברה האנושית, ומאמינים כי ניתן וראוי לאפשר לציויליזציה האנושית לפתוח דלתות אל עתיד שהוא שונה מן העבר וההווה, בו ימשיך להתפתח התאור העצמי האינדיוידואלי והקולקטיבי של היות אדם בעולם. אנו עומדים על זכותנו לחיות את חיינו בהתאם לתפיסת העולם שלנו (כשם שאנו תומכים בזכות האחר) ולאתגר תפיסות עולם מוכרות ומסורתיות בתוך דיון מכובד ומכבד. במובן זה אנו מיישמים את אמירתו של מהטמה גנדי: "הייה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם".

למידה בתוך החיים

כמי שהתנסו באופני למידה רבים וחקרו את המסורות שעיצבו את העבר (בקונטקסטים הרוחניים, המדעיים והפילוסופיים), אנו שמים את הדגש על למידה וחקירה שהיא אישית במהותה, שכן מירקם היחסים בין אדם לאדם היה מאז ומעולם כר פורה להליכים של לימוד.

אנו מחזיקים בגישה שעל מנת להפוך נכסי דעת לתובנות חיות בתוך הליך למידה מעמיק, רב משקלן של מערכות יחסים 'מורה –תלמיד'. בעידן בו מושג ה'גורו' מקבל מצד אחד מקום בשפה התרבותית המערבית ובד בבד רווחים מקרים של ניצול וזילות, ניתקלת גישה זו באי הבנה, חשדנות וזילזול מצד רבים. להבנתנו יחסי מורה-תלמיד יכולים להוות אקולוגיה פורה, אינטיליגנטית ורבת פוטנציאל. יחסים אלו, בראייתנו, הם הסכם תיקשורתי פתוח בין בני אדם בוגרים ועצמאיים שנוצר על בסיס אמון הדדי, כבוד והכרה. סמכותו של המורה לעולם אינה מנוגדת לחשיבה ביקורתית עצמאית וספקנות בריאה מצד התלמיד. כשם שחשיבה עצמאית והטלת ספק מצד התלמיד לעולם אינה מנוגדת להכרה בסמכותו של המורה.

עם זאת היחסים בין מורה לתלמיד הינם כלי עבודה ואינם מטרה בפני עצמה. אנו מכירים בארעיות היסודית של מערכת יחסים מסוג זה ורואים בה תהליך שעשוי לתמוך בהבשלה ובגרות. ככזה, זהו קונטקסט ששם לעצמו את המטרה לסייע לאינדיוידואל להגיע לעצמאות כצעד במסעו האישי ובלקיחת חלק פעיל בחיים של שיתוף וחברות. להבנתנו, הצלחת מערכת יחסים כזו נמדדת בכך שהתלמיד משתווה ואף מתעלה על מורו ומתוך כך נפתחת מערכת יחסים כזו לחברות מאתגרת הדדית.

החברות הנרקמת בין אנשים בוגרים הלוקחים חלק בחזון משותף היתה מאז ומתמיד מניע רב עוצמה שדחף את גבולות הידע והמעשה. יש לה לשותפות זו עומקים שונים, והיא יכולה ללבוש תצורות שונות ומגוונות. אך תמיד תעמוד בבסיסה בחירה מתוך הכרה לחלוק כברת דרך או חיים שלמים, כאשר החברות והשותפות עצמן הן הגשר עליו מתממש ונרקם החזון.

בין חזון לעולם

לבסוף אנו מוצאים לנכון להדגיש כי המסע האינדיוידואלי והעצמאות העומדים בבסיס החזון המשותף לנו אינם מהווים תחליף (ובודאי שאינם מנוגדים) לחיים שלמים השזורים בעולם הסובב אותנו. אנו כולנו בוגרים בהגדרת החוק, מאמינים באדם כיצור תבוני בעל יכולת הכרעה ובחירה. אנו בנים למשפחות היקרות ללבנו, חלקנו הורים לילדים. אנו ובנינו מגוייסים לצבא ולמשימות אזרחיות שעניינן תמיכה בסדר הקיים. כולנו לוקחים חלק בחיי הקהילות בהן אנו חיים, וממשיכים לחלוק את חיינו עם בני משפחה וחברים.
אין לנו בשורה, מתודולוגיה או תורה סדורה כזו או אחרת. אין ולעולם לא תהיה לנו מטרה לשכנע, לא כל שכן לכפות, את ראיית עולמנו על אחרים, ועם זאת אנו פתוחים לתקשורת בלתי אמצעית עם כל אדם ואדם.

אנו רואים בחיינו ובעשייתנו מהלך פילוסופי חי שאינו מנותק מביטוי ופעולה, שאינו שואף ל"כליל שלמות" ובמובן זה גם לא חף מטעויות. ככזה הוא מקיים הלכה למעשה את מובנה העתיק של "דרמה" (Drama) שהוא לחולל שינוי.

הסובלנות והפתיחות המתחייבות בכל מהלך שעניינו הרחבת אופקים הן נר לרגלינו בכל מגענו ומשאנו, בין בהביטנו פנימה אל חיינו אנו ובין בהביטנו אל הסובבים אותנו ואל העולם הרחב.

כתבו אלינו: thesilkentiger@gmail.com

עוד חומרי רקע (הגות ומדע):

1. Gestalt on Wikipedia
2. The association for humanistic psychology
3. The Association for the advancement ofGestalt Therapy
4. More than Human by Theodore Sturgeon (Amazon link)
5. Gregory Bateson on Wikipedia
6. Gregory Bateson and other thinkers
7. Mind and Nature by Gregory Bateson (Amazon link)
8. The Biology of Cognition by Humberto Maturana
9. The Biology of Language by Humberto Maturana
10. Theilhard de Chardin on Wikipedia
11. The Human Phenomenon (Excerpt) by Theilhard de Chardin:
12. Existentialism is a Humanism by Jean Paul Sartre 1946
13. What is the Singularity by Vernor Vinge
14. David Brin on Singularity
15. The singularity institute for Artificial intelligence
16. Radical evolution by Joel Garreau (Amazon link)
17. Transhumanism on Wikipedia
18. Ethics and human enhancement